הקשר של החולדות לבני האדם הוא עתיק – אלפי שנים של קיום בצמוד למגורי אדם, במיוחד בערים ובאזורים צפופים. הן נמשכות למקורות מזון קלים להשגה – מזון לא מאוחסן כראוי, פסולת, ומערכות ביוב. חקלאות, מחסנים, בתי מגורים ומסעדות – כולם סביבות אטרקטיביות במיוחד. מצד אחד, חולדות שימשו גם כחיות ניסוי חשובות במדע, ונחקרו רבות בזכות האינטליגנציה והיכולת ללמוד שלהן. מצד שני, הקרבה של חולדות לבני אדם הפכה אותן למקור פוטנציאלי לסכנות. סכנות בריאותיות וביולוגיות חולדות מהוות סכנה לבריאות הציבור, הן ישירות והן עקיפות:

1. מחלות – חולדות עלולות לשאת ולהפיץ מחלות קשות כגון: o לפטוספירוזיס (עכברת) o סלמונלה o דבר (שהועבר בעבר על ידי פרעושים שהיו עליהן) o טולרמיה o נגיפי המורגיים נדירים (כגון Hantavirus)
2. נזקים פיזיים – חולדות מכרסמות תשתיות, חוטי חשמל, צנרת, רהיטים ואריזות מזון, וגורמות לנזקים יקרים לבתים ולעסקים. ישנם אף מקרים של שריפות שפרצו עקב כרסום של חוטים חשמליים.
3. זיהום מזון – מעבר לכרסום, החולדות משאירות אחריהן צואה, שתן ושיער, שעלולים לזהם מזון ולגרום למחלות.

מה עושים כשנתקלים בחולדה בבית?

1. זיהוי והבנה – יש לשים לב לרמזים כמו רעשים בלילה, גללי חולדות, סימני כרסום, ריח שתן אופייני ומסלולים עקביים.
2.  מניעה: o סגירה של פתחים אפשריים (חורים בקירות, רשתות שבורות, חריצים מתחת לדלתות). o אחסון נכון של מזון. o ניקיון יסודי – ללא מקורות מזון, חולדות מאבדות עניין.
3. לכידה או הדברה: o ניתן להשתמש במלכודות (ידידותיות או קטלניות). o כשיש נגיעות רצינית – מומלץ להזמין לוכד מקצועי- אייל הלוכד 0545249111 o חשוב לזהות את סוג המכרסם (חולדה לעומת עכבר) כדי לבחור את שיטת הלכידה היעילה.
4.  שמירה מתמשכת: o גם אחרי סילוק החולדה, יש לנקוט באמצעי מניעה כדי למנוע חזרה – חולדות "מסמנות טריטוריה" וימשכו שוב לאותו מקום אם התנאים נוחים.